האם "משבר הקורונה" הוא "יום-הכיפורים" של ממשלות נתניהו ומשרד הבריאות?
אנחנו עדיין בשלב שבו נזקי הקורונה רחוקים מהתוצאות האיומות של מלחמת יום-הכיפורים. ברוך השם!
אלא ששאלת-המפתח, הנוגעת להיערכותה של המדינה ל"משבר", לאסון, כבר אקטואלית ורלוונטית.
מכל עבר נשמעות טענות ותחינות, מצד הצוותים הרפואיים בבתי-החולים, על החוסר באמצעי-מיגון, בעיקר עבור עצמם, ומנגד – חוסר בציוד-חירום קריטי כמו למשל מכונות-הנשמה.
שוב, כמו במלחמת יום-הכיפורים, ולצערנו לא רק, הימ"חים ריקים!
ואם הם לא ריקים – אז הם בחסר איום ונורא. מדוע? היכן הכשל? מי אחראי? האם בעתיד, במשבר הבא, אם נהיה בחיים, זה לא יקרה שוב?
אחד אחרי השני, פרופסור אחר פרופסור, רובם גברים, כמובן, הם ניגשים למיקרופון התורן, ומצליחים להביא את השפה העברית, כאילו היו אלתרמנים או שלונסקים, לשיא הגמישות, החלקלקות, הפתלתלות. "…לא חשוב מה היה, העיקר הוא מה נעשה עכשיו…אפצ'י למרפק!…
אז לא. אנחנו רוצים שהכשל יבורר עד שהאמת תצא לאור. לא היום, לא מחר, אלא מיד בתום המשבר.
ברור שהאחראים הראשיים הם שר הבריאות וציוותו. ברור שמנהלי בתי-החולים, גם הם נושאים באחריות. מה לגבי ראש הממשלה? מה לגבי מערך הביטחון הלאומי? יש דבר כזה, לא? יש את הגוף הזה, שבראשו עומד מר בן שבת, על מי ועל מה הוא אחראי, פרט לגיבוי המקצועי-האוטומטי, שהוא נותן לפעולות ראש הממשלה?
הנה משל: חבר שלי, בכיר במערכות-ההנדסה, בשלטון המקומי, הסביר לי מדוע, בכל חורף, אחרי 2-3 ימי גשם עתירי-מים, אותה שכונה, אותם רחובות, אותה כיכר, תמיד הן מוצפות, תמיד הביוב גואה בבתי התושבים, תמיד נסחפות מכוניות וקורסים כבישים, הגם שהשקיעו שם כך-וכך מיליוני ₪.
זהו עיקרון הפיק הבלתי-מטופל", הוא הסביר לי. מכיר?
עפ"י העיקרון הזה, הרשויות השונות אינן נערכות לאירועי-שיא, לפיקים, אלא מטפלות ברמה הממוצעת. יותר משתלם, כלכלית, לממן תיקון, שיקום, פיצוי, החזר וכיצ"ב, מאשר לממן את ההערכות הנכונה, הנדרשת, החזויה!!!
הבנתם? גם כשישנה מודעות, ולא תמיד ישנה, השיקול הוא כלכלי.
כלומר, וזה כבר הנמשל, האם עדיף לרכוש את הכמות הנכונה של מכונות-ההנשמה או שעדיף, נכון לעכשיו, לממן אוטוסטרדה בין יהודה לשומרון? האם עדיף לרכוש למחסני-החירום מסכות-מגן וכפפות חד-פעמיות, או עדיף לסבסד ישיבות של חסידות גור?…או מטוסם של הזוג המלכותי…
בסופו של דבר, יש מקור אחד לתקציב והשאלה היא איך מחלקים אותו, מה סדרי-העדיפויות ובעיקר, מי המשפיע? מי הקובע? מי מתעסק בסדרי-העדיפות הלאומיים?
האם יש מצב שנוכח המציאות המרה יפוטר שר הבריאות? ברור שלא, שהרי בלעדיו אין לראש הממשלה "גוש ימין"! לכן, יקירי, מנהלי-בתי-החולים, תתכוננו. זה ייפול עליכם, כנראה!…
אז מה נותר לנו? ראשית, לקוות שנהיה בחיים בשלב הסקת המסקנות, אם יהיה שלב כזה. שנית, להתפלל שנגיע לרגע בו נוכל לומר, חד-משמעית, שאין כל דמיון בין מלחמת יום-הכיפורים לבין משבר הקורונה.
להתראות ב"שש אחרי הקורונה", בבתי-הקפה!
4 Comments
זה מאוד מורכב,
עד כמה שידוע לי, המחסנים לא ריקים גם היום, מעדיפים לרכוש ולשמור את מה שיש לתקופה הקריטית יותר.
כשמדברים על חוסר במכונות הנשמה, מדברים ביחס לתקופה הקריטית שמצפה לנו. נכון לעכשיו אין חולים הזקוקים למכונות הנשמה שלא מחוברים. אם חס וחלילה נגיע לתחריש של איטליה, (שם התחילו להחזיר אנשים מעל גיל 60 למות בבית כי אין מכונות), אז תהיה בעיה ולכן מצטיידים. הבעיה שכל העולם מצטייד וזה גורם למחסור עולמי בכל הציוד מהקטן עד הגדול.
המחדל הוא מחדל עולמי ואני מציע שתראו את ההרצאה של ביל גייטס לפני כ5 שנים בטד (אם לא קיבלתם אותו עדיין).
אם מישהו היה לוקח את דבריו ברצינות אז, העולם היה במקום אחר היום.
אני לא מחובבי ביבי ותעלוליו אבל במקרה הזה מדובר בכשל עולמי לדעתי.
צריך לדעתי להמתין לסיום המשבר ולדרוש ועדת חקירה ממלכתית שתבחן את המוכנות לארוע ואת דרך ההתמודדות כולל במישור הכלכלי. לועדת חקירה ממלכתית יש סמכויות של בית משפט ואם תהיינה מסקנות אישיות כנגד מי מהגורמים הם יתנו הדין על כך
איציק יקירי,
שמחתי מאוד לשמוע ממך וכמובן שקראתי בעיון את "הגיגיך" יותר מפעם אחת.
ראשית, אני מקווה שאצלכם הכל בסדר ואינכם משתגעים מהעוצר הכללי. לפחות בשעה זו אני מגלה את היתרון הגדול של מגורים באזור כפרי, עם גינה סביב הבית וצפיפות נמוכה של אנשים, כך שהעוצר אינו נורא כל-כך.
כמובן שאני מאוד מודאג, בעיקר מכמה דברים: 1) התפשטות המחלה עצמה, שמשביתה הכל וגובה חיים של אנשים. 2) הצמצום בשירותי רפואה שגרתיים, למקרים קלים וקשים גם יחד. 3) המצב הכלכלי של הרבה מאוד אנשים, שכירים ועצמאיים, שעלולים להגיע לפת-לחם. 4) ההתנהלות הכללית של ההנהגה, שאליה התייחסת במאמרך.
ולגבי המאמר: איני יודע אם נכון יהיה להשוות בין מחדל יום הכיפורים למשבר הקורונה. אז, כפי שנינו זוכרים היטב, הימ"חים היו מבולגנים וההנהגה המדינית והצבאית התעלמו מהסכנה בטפשות וביהירות. במקרה הקורונה, קשה היה יותר לחשוב על תרחיש כלל-עולמי כזה, אך לדעתי המחדל מצוי במעגל רחב יותר. אני פוטר את מנהלי בתי-החולים מאחריות למצב, כי לדעתי הם מצויים במסגרת בלתי-אפשרית של צרכים מצד אחד, ומצוקה תקציבית מצד שני. חסרים תקנים רבים של רופאים, ורבים שלומדים בחו"ל לא ימצאו כאן עבודה. (אני מאוד מקווה שזה לא יקרה לבתי, שנמצאת כעת בשלב ההתמחות בשיקגו). יש מחסור בבתי חולים, במיטות אשפוז ובציוד, כי תקציב הבריאות מוגבל. כך גם לגבי סל-התרופות. הסיבה העיקרית לכך היא משפט במאמרך: "יש מקור אחד לתקציב". כאשר מפזרים כסף לריק על דברים שערורייתיים, לא נותר לצרכים החשובים. אפשר להתווכח בינינו אם צריך כבישים ביהודה ושומרון, אך שנינו מסכימים שהקצבות של מיליונים לבטלנים מעולם התורה, קצבאות הילדים שמעודדות התרבות של ערבים וחרדים, משרדי ממשלה מיותרים ומנופחים, כלכלה שחורה בהיקף שלא יאמן – כל אלה פוגעים בחוסנה הכלכלי של המדינה, שמשפיע מיידית על הבטחון, החינוך והבריאות. אני עד לבזבוז כספים במקום עבודתי על החלפה מיותרת לחלוטין של ריהוט וציוד רק כי ניתן תקציב לכך, ולאף-אחד לא איכפת (חוץ ממני, המשוגע שצועק בשער). כאשר אמי המנוחה ניהלה מעבדה של משרד הבריאות, היא בדקה כל הוצאה כספית על הפריטים הקטנים ביותר. גם במשרד המשפטים היתה מירי עדה לחגיגות של בזבוז. והנה, כאשר ניחתת עלינו שעת חירום, גם בלתי צפויה, הכיסים מתרוקנים מהר. בכך אני רואה את אשמתה של ההנהגה. ברור לי שלבו של ראש הממשלה הנוכחי גס בכספי ציבור, אך הדברים החלו עוד לפניו. אני יכול להפנות אותך לסאטירה של אפרים קישון על הבזבוז במשרדי הממשלה עוד בימיו של ספיר. אבל, אין לי ספק שהדברים התעצמו, ואולי משבר הקורונה יגרום למחשבות גם בכיוון זה.
הערה אחת נוספת: לא כל הפרופסורים הם גברים. במשבר הנוכחי מראיינים רבות את פרופ' סדצקי, ובמוסדות המחקר מוכרות לי נשים רבות מאוד. אצלנו בשטח כימיה יש היום יותר חוקרות מאשר חוקרים. מבין ארבעת שטחי המחקר, בראש שלושה עומדות נשים. את הכור עצמו מנהלת כיום מהנדסת.
שמור על עצמך ועל משפחתך!
חברך הנאמן,
זאב
היי
אהבתי ואהבתי שאני חלק מהכתבה
אין ספק שמכונות ההנשמה הם מחדל מדינה שהיא בצל איום בטחוני מתמיד צריכה פי 10 מכונות מ 750 מכונות אולי יותר
לגבי ציוד מתקלה – עוד סיפור שמספרים לנו.
סוגרים עם מספר מפעלים שבעת חרום ובתמורה לתשלום הם מייצרים 24/7 בכמות נדרשת אני בטוח שיהיו 20 מפעלים שיכסו את הכל.
כמות הבדיקות הזעומה היא עוד אגדה שתופרח.
לב המערכת פרופסור גרוטו נשלח ליפן להתעסק עם 15 ישראלים ובזבזו כך 7 ימים ועוד שבועיים – איפה השכל
יכלו לשלוח 2 רופאים ואת השגריר.
מדינת ישראל לו היה בה חזון מתאים היתה מייצאת כל שנה 3000 רופאים לטובת אפריקה כדי לעזור לכל המסכנים שם להציל תינוקות ממצביע קיצון ולהאריך חיים, כדי להיות אור לגויים וכדי לזכות בתמיכה כשצריך מול כל מי שצריך, זאת במקום לסחור בנשק. היא היתה חייבת לפתוח שעריי האוניברסיטאות לפני מאות מסורבים מצויינים שנופלים בשל 2, א 5 מק׳ ושחלקם אולי מצליח ללמוד בחו״ ל אבל חלקם אובד ועובד במקצועות פחות יצרניים .
ויש עוד ועוד דוגמאות
תודה לך שהקפצת אותי
לביא