שמי המלא הוא יצחק-מיכאל ליסמן, יצחק-מיכאל ע”ש סבי, אבי-אימי, אשר נרצח, ככל משפחתו, בתחילת שנות ה-40, במאה הקודמת, ע”י הנאצים ומשתפי-הפעולה הפולנים. בשנות ילדותי קראו לי יצחק [במילעיל], הן הורי והן החברים. פה ושם היו ואריאציות על השם, אך בעיקר יצחק. מאוחר יותר, בוודאות בתיכון, הפכתי ל”ליסמן”. כנ”ל בצבא. מאד לא אהבתי. כששרתי בצבא קבע [תוצאה ממלחמת יום-הכיפורים] השתדלתי להיות “איציק”, מה שנמשך גם בכל שנות-העבודה במסגרות השונות של עיריית-חולון. נ.ב. הייתה איזושהי קוראת בקפה או בהורוסקופ או באבנים, שרעייתי התארחה אצלה, שטענה כי איציק הוא “שם חלש” וכי יצחק-מיכאל עדיף.

אני מודה שאני זקוק לבמה. בגיל 8 כבר הייתי על במת-התיאטרון במתנ”ס השכונתי. הבמה, שלה אני זקוק כיום, ובכל עשר-עשרים השנים האחרונות, היא הבמה להשמעת דעתי, להבהרת עמדתי, לחשיפת יצירותי הכתובות, שירה ופרוזה. עשיתי זאת ואני ממשיך לעשות זאת בכל מיני אמצעים, בעיקר בפייסבוק, אלא, כך אני חש, שאין הבמה הזאת מספקת אותי כראוי.

ועל כן פניתי לפתיחת בלוג. אני גמלאי, יליד 4/4/1951, נשוי ואב לשלשה, חי כל חיי בחולון. אני מתכוון לכתוב על כל נושא שיגרה אותי, ובעיקר בנושאי “מצב העם והאומה”, החיים בחולון עירי, ואיך לא – אעסוק בענייני ספורט. אשתדל להיות חיובי. זה לא יהיה קל…אבל, גם כשלא אהיה חיובי, אשתדל להיות כן והוגן, אמיתי. לא הייתי רוצה שהתקשורת תהיה חד-סטרית. אשמח לקבל תגובות, אני מוכן, נפשית, לחטוף מהלומות [כתובות, כמובן], ברור לי שחלק מהתגובות יהיה בוטה וחריף…ובלבד שישמר ה”פייר-פייט”, ללא ניבולי פה, בלי לרדת מתחת לחגורה. קשה לי להתחייב לקצב העלאת המאמרים. אשתדל להיות רלוונטי ועדכני. אז, שיהיה בשעה טובה. ושוב יצאנו לדרך…

שלכם,
איציק