חיבוק
במקביל לעיסוק, הבלתי-פוסק, שלי, בזיכרון אימא שלי, שעוד מעט ימלאו שנתיים למותה, החלו לפקוד אותי געגועים לאבי, שנפטר עוד בקיץ 1983. ומתוך תוגת-הגעגועים, התחושה שהכי מטלטלת את נפשי היא תחושת ההחמצה, תחושת אי-המיצוי של הקשר בינינו, של היעדרותה המוחלטת של מערכת-יחסים. אני מוצא את עצמי מנסה להיזכר באיזשהו דיאלוג, ויכוח, ריב, "שיחת-בנים\גברים"…כלום.
מתוך הריק הזה נכתב השיר "חיבוק", שמדבר, כנראה, בעד עצמו.
שירה: הראל ליסמן
לחן והפקה: טל שגב
מילים: איציק ליסמן
עריכה: רונן הילל
חיבוק
פזמון חוזר:
לא חשתי, אך ידעתי,
שאתה רואה אותי,
צועק את שתיקתך, כאילו באיפוק.
חגת מעלי כמו נשר,
כאילו בשלך, אך בשלי,
ורק חסר לי, עד היום, חיבוק.
א.
אני חופר בים-שנותיך,
ולא מוצא אותך איתי,
שמעתי ים של סיפורים אודותיך,
אבל הלב דורש את הדבר האמתי.
ב.
עשיתי דרך, חתיכת-חיים,
לו אך ראית, היית מרוצה,
אני קורא לזיכרונות, הם לא באים,
דיבור קטן איתך, זה מה שאני רוצה.
חולון, אוגוסט 2019
2 Comments
מרגש עד עמקי נשמתי. למרות שאני קיבלתי חיבוק ועד היום זוכרת אותם, הם חסרים מאד גם בגילי.
תודה לך ולהראל על ההתרגשות
זכית שאתה יכול להביע את רגשותיך בכתב .
היוזמה להתחבר לטל ולחבר את הראל פשוט קסומה!