הידרדרות באימפריית הכדורגל
המדינה בשוק. אולי לא בשוק, אבל באכזבה גדולה. תיקו עם צפון מקדוניה? צפון מקדוניה?! אפילו משה פרימו ושייע לא יודעים היכן היא נמצאת! מה עושים? מה עושים? כלומר, איך נפטרים משני האוסטרים האלה, שאחראים ישירות להידרדרות אימפריית הכדורגל של ישראל?!
לא בני זונה אנחנו. סתם בנות יענה. אלופי העולם בטמינת הראש בחול [גם אם האירני יעלה לפודיום]. והעובדות הן פשוטות, וממש לא חדשות: הגם שברוב שלבי המשחק הכדור היה ברשות שחקנינו, התברר, שוב, בעליל, כי יש לנו בעיה עם הכדור, וברוב המקרים הוא מפריע לנו…
וקצת ברצינות: יתכן שבתקופת השיא של העונה היכולת המקצועית שלנו, הטכנית והגופנית, טובה יותר. כיום, כשהליגה עוד בחיתוליה, כשחלק מבחורינו הטובים פצועים [כבר עכשיו?!], כשחלק מכוכבינו לא הוחתמו על חוזים ואינם משחקים כלל וכלל, וכשהשאר טרם הגיעו לשיא כושרם – אז מה בכלל הציפיות? הגויים האנטישמים מסדרים לנו בכוונה משחקים קובעים בחודש אלול!
ביום המשחק, אני מודה – בהכרה צלולה, יצאתי לצעדת-הערב שלי תוך שאני מאזין למושב הלייצים של 103 FM . עיקר הדיוק נסב על אחד, דסה, שאיננו רשום בקבוצה ולמרות זאת המאמן מצא שהוא מתאים לשחק. כלומר, המאמן החליט, לבדו, לא התייעץ עם פרימו, לא עם הללי, לא עם פייגנבוים! קבע וזהו. כאן התחיל הביזיון.
זאת ועוד – המאמן בוחר במערך פחות מידי התקפי, במשחק שחובה לנצחו. מה פירוש התקפי? אצל שייע ההסבר פשוט ומקובל על השאר: יוציא בלם ויכניס חלוץ [בהנחה שיש בנבחרת הראויים לתארים האלה]. מעניין. אפילו אני, הבור, סובר שמגוון שחקני ההגנה העומדים לרשות הפושע האוסטרי הוא עלוב. רובם לוקים טכנית, חלקם גם גופנית, רמתם במשחקי הליגה והגביע, עד כה, היא בינונית ומטה, וחלקם אחראים ישירות לשערים שקבוצתם סופגת. על כן נראה לי, שהרעיון לדלל את ההגנה הוא מצד אחד נועז, אך מצד שני, עקרי – מטופש וחסר אחריות.
הבה נאמר את האמת, נכון, המרה: בחורינו הטובים מצטיינים במגוון תחומים, אך בכדורגל הם בינוניים ומטה. ינקוב נא מי מכם בשמו של אחד מהם, היכול להעביר מסירה לחברו, למרחק, נניח, 30 מ', בלי לחץ של שחקן יריב. פעולות כנ"ל, ואחרות, שידעו לעשות שחקנים כמו שפיגל, מלמיליאן וברקוביץ', למשל, לא קיימות בעידן הזה.
לרגע אתחפש לידידי, מנחם כהן, ארכיון מהלך ואומן הנוסטלגיה, ואנדוד להפועל חולון ז"ל. הכוכב הבלתי-מעורער, לפרדון, ידע, ביום טוב, לבעוט בכדור שהונח לרגליו ולנגוח כדור שהונחת על ראשו. ולהעיף זריקות חוץ כאילו היו בעיטות. אז מי אחראי ל"כוכבותו" אם לא הגאון שליט"א אלכס שפרינגר, אשר, עפ"י הוראות הרופא, נע במגרש ברדיוס של 2 מ' בלבד, אבל, ממעגלו הנ"ל, העביר כדורי-סרגל למרחק 40-50 מ', שכל אשר נותר ללפרדון או לקליין הוא לבחור פינה בשער ולהבקיע.
אין כאלה בנבחרת! אשר על כן, ברוב המקרים, כאשר בחורינו וכדורנו מגיעים, בע"ה, לחציית קו האמצע, בעודם מחפשים שחקן פנוי מעבר לקוי האויב [תנועה ללא כדור טרם הותרה ע"י שר התחבורה], יתברר בסוף כי יעדיפו למסור "קטנה" אחורנית, מה שבטוח – בטוח.
לא מאמן הנבחרת אחראי לאי-יכולת הזו אלא שלל המאמנים, שליוו את הקריירה המופלאה של השחקנים, לכל אורך הדרך. הם ה"עלק-מאמנים", וההנהלות תאבות ההישגים-עכשיו, והבעלים הדורסניים [המעדיפים סמרטוטים כמאמנים, הנענים להשגותיהם המקצועיות], וההורים, הרוצים רק את טובת הילד, ובמקביל נוטשים את עיסוקיהם, הופכים למנהלים אישיים, רק כדי לחסל לילדם הרך את הקריירה.
בעוד כמה ימים נשחק נגד סלובניה [פרימו, או לץ אחר: מי זה סלובניה?! מי שמע עליהם? מה, סלובניה זה הולנד?!]. הלוואי ונצליח! "כשאנחנו מגיעים כ"אנדרדוג" אנו מצליחים יותר" [דבר המומחים]. ונכון, כדורגל הוא ענף הספורט היחידי שתתכן בו תוצאה, שאיננה קשורה ליחסי-הכוחות במשחק.
אל אל ישראל!