אני ספורטאי מבטן ומלידה. עד שהגעתי לתיכון [חדש\אילון] ידעתי ושאהבתי ושיחקתי רק כדורגל. כנהוג ב"שכונות". בתיכון הכרתי את מורי ורבי ומאמני, יאיר טאו ז"ל, ונחשפתי לענפי-ספורט נוספים: כדורסל, כדורעף, אתלטיקה קלה ובעיקר – כדוריד. כשחקן הייתי בינוני ופחות. בגיל צעיר מאד הייתי למאמן כדוריד והצלחתי לקיים קריירה מרשימה למדי, בעיקר באימון\חינוך נוער. במקביל "צללתי" לתורת מינהל-הספורט וממנה לתורת הניהול. את המיזוג של כל היכולות והידע הבאתי לידי ביטוי בניהול המחלקה לספורט ולחינוך-גופני, בעיריית חולון, בהצטיינות יתרה, במשך כ-10 שנים. זאת ועוד – ב-5 שנים שימשתי כפרשן פעילות הכדוריד, בשידורי ערוץ 5.
יש לי פילוסופיה סדורה בכל הכרוך בניהול הספורט, העממי והתחרותי, בעיר, בארץ ובעולם, אני כואב את מצבו העגום של הספורט בישראל, ועל כך אכתוב.